הגורמים לפרסום הצהרת בלפור: חיים וייצמן, התנועה הציונית והאימפריאליזם הבריטי

מדוע פרסמו הבריטים את הצהרת בלפור? מה היה תפקיד הברית בין חיים וייצמן למשפחת רוטשילד בפרסום ההצהרה? מדוע נסוג וייצמן מיסודותיה האימפריאליסטיים של ההצהרה בשנות ה-20 ומדוע הוסיף ז'בוטינסקי לתמוך בהם?

פורסם ב"ישראל: כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל – היסטוריה, תרבות, חברה", כרך 24, 2016.

ההיסטוריוגרפיה של הצהרת בלפור: ההסבר החסר
ב־ 31 באוקטובר 1917 החליט קבינט המלחמה הבריטי לפרסם הצהרה התומכת בהקמתו
של 'בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל', ומבטיחה 'להקל על השגת מטרה זו', הצהרה
שעתידה הייתה להיכנס להיסטוריה כ'הצהרת בלפור'. ביובל השנים האחרון ניצבות השאלות,
מה היו הסיבות שהניעו את ממשלת בריטניה לפרסם את ההצהרה, ואיזה תפקיד מילא
חיים וייצמן במהלכים שהובילו לקבלת ההחלטה, במרכזו של ויכוח מתמשך בין חוקרים.
על פי הגיון טיעוניהן נחלקות הפרשנויות הרווחות לשתי אסכולות מרכזיות, והן תוגדרנה
להלן כ'אסכולת המִצרף' ו'אסכולת המיקוד'.

אבי אסכולת המצרף הוא ליאונרד שטיין, שספרו הצהרת בלפור פתח את עידן המחקר
ההיסטורי מבוסס התיעוד של הצהרת בלפור. 1 שטיין, שנמנה עם החוג הפנימי של נאמני
וייצמן, 2 טען כי פרסום ההצהרה בסתיו 1917 היה תולדה של מפגש בין שיקולים שונים
שהנחו את המדינית הבריטית במלחמת העולם הראשונה. עם אלה הוא מנה את הבטחת
השליטה הבריטית בארץ ישראל, את גיוס יהודי רוסיה למאבק באפשרות של שלום נפרד
עם גרמניה ואת הטיית דעת הקהל היהודית בארצות הברית נגד מדיניותו הפרו־תורכית של
הנשיא וודרו וילסון. גורם נוסף שהשפיע על הממשל הבריטי, לשיטתו, היה ניצחון הציונים…

למאמר המלא לחצו כאן

מודעות פרסומת