מדוע התכחש בורוכוב ב-1917 לחלקים מרכזיים של תורתו – הבורוכוביזם – כפי שנוסחו ב-1905-1906? מדוע נמנעו אותם חלקים בתנועת העבודה שאימצו את תורתו של בורוכוב – הבורוכוביסטים – להתייחס למהפך שחלו בהגותו? המאמר בוחן סוגיות אלו ומציע להם הסבר פוליטי
קטגוריה: PDF
פרולטריזציה ופוליטיזציה – ברוכוב ומגמות בהתפתחותה של תיאוריית האי-פרולטריזציה
"תיאוריית אי-הפרולטריזציה" הייתה אחת מאבני היסוד של הניתוח ההיסטורי והפוליטי של תנועת הפועלים היהודית בכלל ושל תנועת העבודה הציונית בפרט בראשית המאה ה-20. המאבק בין גירסאותיה השונות של התיאוריה שרטט את קווי המתאר שהפרידו בין הזרמים השונים בתוך התנועות. המאמר מנתח את התפתחותה של "תיאוריית אי-הפרולטריזציה" ובמיוחד את העמדה שנקט כלפיה דב בר ברוכוב, התיאורטיקן המרכזי של "פועלי ציון", שב-2017 אנו מציינים 100 שנים לפטירתו.
ההגיון המעמדי של 'המהפך הארוך', 1973-1977
מהו התפקיד שמילא אי-השוויון הכלכלי חברתי בהבטחת מבנה השליטה של מפא"י והמערך וכיצד דווקא צמצומו הוביל למהפך 1977?
המאמר מתפרסם בקובץ החברה הישראלית 1967-1977: קריאות חדשות הרואה אור במסגרת סדרת הנושא של כתב העת עיונים בתקומת ישראל
The Settlements and the Relationship between Privatization and the Occupation
ההתנחלויות והיחס בין הכיבוש להפרטה להמשיך לקרוא
הגורמים לפרסום הצהרת בלפור: חיים וייצמן, התנועה הציונית והאימפריאליזם הבריטי
מדוע פרסמו הבריטים את הצהרת בלפור? מה היה תפקיד הברית בין חיים וייצמן למשפחת רוטשילד בפרסום ההצהרה? מדוע נסוג וייצמן מיסודותיה האימפריאליסטיים של ההצהרה בשנות ה-20 ומדוע הוסיף ז'בוטינסקי לתמוך בהם? להמשיך לקרוא
Economics, Politics and Historiography: Hayyim D. Horowitz and the Interrelationship of Jews and Capitalism
In his essay "Theory and Praxis" (1903) the economist and Zionist activist Hayyim Dov Horowitz wrote:
Everyone today is searching for a "Zionist theory" – a complete and all-inclusive theory which will encompass all aspects of our movement and elucidate them with the prescience of the newest laws of sociology. What we need now is a "Zionist Marx" who will clarify the foundations of Zionism for us as deeply as "their Marx" explained the theory of social development and, specifically, the foundations of "the "workerms ovement.
The desire for a "Zionist Marx" reflected the contemporary intellectual atmosphere-dominated by positivism and Marxism in their various forms-in which repeated attempts were made to apply scientific principles to social and moral questions. The Zionist intelligentsia was not indifferent to the prevailing vogue, and often presented Zionism as a scientific deduction of the objective laws dictating social life. These theoretical exigencies led to ambitious efforts to examine Jewish history- in particular, its economic and social aspects-in order to uncover the specific forces and laws that directed and shaped Jewish life in the diaspora… להמשיך לקרוא
שמואל אטינגר, האנטישמיות ו'התיזה שמעבר לציונות': היסטוריוגרפיה, פוליטיקה ומעמד
ב'פתח דבר' לביוגרפיה שמואל אטינגר: היסטוריון מורה ואיש ציבור, שראתה אור ב־2011 , קבע יעקב ברנאי כי אטינגר (1988-1919) היה 'אחד מחשובי ההיסטוריונים של תולדות ישראל במאה העשרים, איש ציבור, מורה שהעמיד תלמידים הרבה, ובעל השפעה עצומה על מקצוע ההיסטוריה במדינת ישראל'. ואולם בניגוד לכך, ב'אחרית דבר' של ספרו הדגיש ברנאי כי תרומתו של אטינגר נותרה בעיקר 'תורה שבעל־פה', שמצאה ביטוי ב'כתיבת סינתזות, שהתבססו על הרצאות פתיחה לכנסים', והוא לא הצליח 'לסיים את כתיבת שני ספריו', שאמורים היו לסכם אותה. להמשיך לקרוא
הדיפלומטיה היהודית במאה ה-19
הופיע ב: יהודה ריינהרץ ואחרים (עורכים), לאומיות ופוליטיקה יהודית: פרספקטיבות חדשות, ירושלים, תשנ"ז.
המאמר קיים בגרסת PDF בלבד.
לקריאה:
הרצל והמאבק בתוך הפלוטוקרטיה היהודית : הרוטשילדים, הירש ומונטגיו
מתוך: ציון סב,א (תשנז) 47-74
דני גוטוויין 