במאמרי "עובדים מן החוץ" ביקרתי את התמיכה שהעניק גיא רולניק לדו"ח לנדס, שבמרכזו פיטורי עובדי רשות השידור והעסקת חלקם מחדש בתנאים ירודים. בתגובה פירסם סמי בן יעיש מאמר הזדהות נלהב עם רולניק ורעיונותיו ובו כתב ש"קבוצות האינטרס בישראל מזוהות. הנזק לכלכלה ולחברה גם הוא מזוהה. עיתון 'דה מארקר' על כותביו, בהובלת גיא רולניק, חושף במשך שנים את שאלת הריכוזיות, המונופולים, הקופונים הענקיים של שוק ההון בבנקים ובפנסיה וגם את קבוצות האינטרס השונות בכלכלה ומקרב הוועדים הגדולים, ונזקן לכלכלה ולחברה. גיא רולניק, בנסיונו ליצור אג'נדה שוויונית והוגנת לכלל האזרחים, מעולם לא התבטא נגד התארגנות עובדים". להמשיך לקרוא
תגית: המחוברים
עובדים מן החוץ
דו"ח לנדס לארגון מחדש של השידור הציבורי הוא מפירות הבאושים של התעמולה המתנהלת בשנים האחרונות נגד עובדי המגזר הציבורי, שמותגו בידי גיא רולניק כ"מחוברים". "המחוברים" אינו אלא גרסה מתוחכמת יותר של דימוי "האיש השמן" מבית היוצר של בנימין נתניהו, שהסית באמצעותו נגד מדינת הרווחה וקידם את הפרטתה בעת שכיהן כשר אוצר. להמשיך לקרוא
אגדת המחוברים
פורסם ב"המקום הכי חם בגיהנום" ב-2.9.2013
בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011 נאלץ הימין הכלכלי הישראלי להמציא את עצמו מחדש, ועשה זאת באמצעות טיפוח אגדת "המחוברים". המחוברים הם הרעים החדשים, הכלאה מופרכת בין ההון הגדול לוועדים הגדולים – מין דחליל שאמור לתרץ את כשליו של משטר ההפרטה תוך דבקות בהנחותיו. אגדת המחוברים היא תחפושת חברתית שנתפרה כדי לגונן על משטר ההפרטה מפני הזעם הציבורי שעוררו תוצאותיו: גידול בריכוזיות, חוסר יעילות, עלייה ביוקר המחייה, התגברות אי השוויון וגידול בעוני – אך גם כדי להסוות את האחריות של אותו ימין כלכלי לכך, כדי שיוכל להמשיך ולטפח את האשליה כי השוק והתחרות הם פתרון הקסם לכל תחלואי המשק והחברה בישראל.
דני גוטוויין 