פרישתו של עופר עיני מהנהגת ההסתדרות, לאחר שעמד בראשה מאז ינואר 2006, מאפשרת לבחון באופן בהיר יותר את הישגיו וכשלונותיו, ובעיקר להפריד בין אישיותו לבין מדיניותו. בעוד שהעיסוק בעיני האיש חשוב לניתוח העבר, הרי שהדיון במדיניותו – ולמעשה בשלוש האסטרטגיות השונות והסותרות שגיבש במשך כהונתו – חיוני לשם הפקת לקחים וגיבוש דרכי פעולתה של הסוציאל-דמוקרטיה הישראלית בעתיד. להמשיך לקרוא