ההגיון המעמדי של 'המהפך הארוך', 1973-1977

מהו התפקיד שמילא אי-השוויון הכלכלי חברתי בהבטחת מבנה השליטה של מפא"י והמערך וכיצד דווקא צמצומו הוביל למהפך 1977?

המאמר מתפרסם בקובץ החברה הישראלית 1967-1977: קריאות חדשות הרואה אור במסגרת סדרת הנושא של כתב העת עיונים בתקומת ישראל

להמשיך לקרוא

בחירות 2015: הכשל המעמדי של השמאל

א.

תבוסתו של השמאל בבחירות 2015 היא החמורה ביותר מאז מהפך 1977. עומק התבוסה אינו נמדד במספר המושבים בכנסת. להפך, מצב המושבים מתעתע: מספר המושבים שלהם זכו המחנה הציוני ומרצ בכנסת הנוכחית (29) אף גדול מזה שהיה למרכיביהם בכנסת הקודמת (27). חומרת התבוסה נחשפת במגמות ההצבעה בקרב המעמדות הנמוכים, שתמיכתם היא מבחנו של השמאל. להמשיך לקרוא

סרבנים בשירות הכיבוש

הראיונות שערכה יעל געתון בכתבתה "תזכיר את המלה כיבוש" חושפים את היגיון העומק של סרבנות הגיוס גרסת 2014. מתוך הסתירות שדובבה געתון בקרב מרואייניה מצטיירת הסרבנות כאידיאולוגיה מעמדית המשקפת את סתירותיו של המרכז הישראלי שבטחונו החברתי הולך ונשחק ככל שהוא מקדם את משטר ההפרטה, שבחסותו מתעצמת בארבעת העשורים האחרונים הוויית הכיבוש. להמשיך לקרוא

מה יש לנתניהו נגד הקביעות

פורסם ב"הארץ" ב-18.9.12

"יעילות", "גמישות" ו"משילות" – בנימוקים אלו מקדם באחרונה בנימין נתניהו חקיקה המכוונת לפגוע
בקביעות של עובדים במגזר הציבורי ולהקל על פיטוריהם. ואולם, הודאתו ולפיה "בשנים האחרונות" לא
פגעה הקביעות בהצלחת המשק הישראלי מעלה את השאלה מדוע הוא יצא למאבק בה דווקא עתה. להמשיך לקרוא

מה הוא חושב לעצמו: על אסופת הטורים של יאיר לפיד

האומנם יאיר לפיד הוא האיש שיחולל את השינוי המיוחל בפוליטיקה הישראלית? ניסיון לחלץ מצע אידיאולוגי מתוך אסופת טוריו בספר "שוב עומדים בטור".

פורסם ב'הארץ' להמשיך לקרוא

לקרוע את מסווה ההפרטה

לקרוע את מסווה ההפרטה (ארץ אחרת, גיליון 11, 17.6.09)

מאת: דני גוטוויין  |  17/06/2009

תחת מסווה כבד של "אילוצי הגלובליזציה" מתרחשים בישראל שינויים מבניים מפליגים הנבנים מבריתות חדשות החוצות את המגזרים הישנים ויוצרים מעמדות חדשים: "המעמד העולה" ו"המעמד הנשחק". השינוי יכול לבוא רק מצמיחתם של כוחות המעוניינים לאמץ סדר יום הממוקד בצמיחה כלכלית, צדק חלוקתי ושיוויון חברתי

להמשיך לקרוא

פוליטיקה סוציאל-דמוקרטית א' – לפלג את השמאל, לאחד את הסוציאל-דימוקרטים

פורסם ב"חברה", 36, מאי 2008

מצב החידלון הפוליטי בו נתונה הסוציאל-דימוקרטיה בישראל בשלושת העשורים האחרונים הוא אחת ההצלחות הגדולות של משטר ההפרטה.  מצב זה משקף את התנוונותו של השמאל הישראלי, שהתמכר להגיונו של הניאו-ליברליזם וכך עוקר כחלופה רעיונית וככוח פוליטי. אחד מן הגורמים לחידלון זה הוא התפוררותם של הכוחות הסוציאל-דימוקרטים בין מפלגות השמאל היריבות, פיצול שכופה עליהם מעמד של מיעוט – שלא לומר קישוט – בכל אחת מהן, מחליש אותם ומבטיח שלא יהוו איום על הסדר הניאו-ליברלי. פריצת המילכוד שיוצר המערך המפלגתי הקיים הוא אפוא תנאי הכרחי לבניית כוח סוציאל-דימוקרטי בישראל.

להמשיך לקרוא

פוסט-ציונות והמעמד הבינוני – עלייתם ושקיעתם?

פורסם ב'כיוונים חדשים' 6 (תשסב) 12-34

מבוא

תחת הכותרת "עלייתה ונפילתה של הפוסט-ציונות", הצביע בסוף ספטמבר 2001 מוסף הארץ על שינוי משמעותי שחל בזירה האינטלקטואלית הישראלית בשנים האחרונות: לאחר שהגיעה לשיא השפעתה במחצית שנות התשעים, חלה ירידה ניכרת במשקלה של הפוסט-ציונות בשיח הציבורי. נסיגה זו, שיש המכנים אותה "גסיסה", בולטת במיוחד לאור העובדה שמאז סוף שנות השמונים, תוך חשיפה תקשורתית חסרת תקדים, מיצבה עצמה הפוסט-ציונות כאחד מקטביו של הוויכוח הרעיוני בישראל ואף הגדירה את גבולותיו.

להמשיך לקרוא