תחת משטר ההפרטה הישראלי העניק הימין למושג "יהודי" תוכן כלכלי-חלוקתי. כלומר, "היהדות" שמשה כקריטריון להטבות כלכליות. זה ההסבר מדוע המעמדות הנמוכים המצביעים לימין הם יותר "יהודים", ואילו המעמדות המבוססים המצביעים לשמאל הם יותר "ליברלים". לכן, השמאל שוגה בסברה שדי ברטוריקה "יהודית" כדי לגרום לבוחרי הימין לעבור לשורותיו. כדי לפנות לבוחרי הימין על השמאל להציע פתרון חלוקתי חלופי בדמות מדינת רווחה.
תגית: מפלגת העבודה
בחירות 2015: הכשל המעמדי של השמאל
א.
תבוסתו של השמאל בבחירות 2015 היא החמורה ביותר מאז מהפך 1977. עומק התבוסה אינו נמדד במספר המושבים בכנסת. להפך, מצב המושבים מתעתע: מספר המושבים שלהם זכו המחנה הציוני ומרצ בכנסת הנוכחית (29) אף גדול מזה שהיה למרכיביהם בכנסת הקודמת (27). חומרת התבוסה נחשפת במגמות ההצבעה בקרב המעמדות הנמוכים, שתמיכתם היא מבחנו של השמאל. להמשיך לקרוא
התפנית של עופר עיני
פרישתו של עופר עיני מהנהגת ההסתדרות, לאחר שעמד בראשה מאז ינואר 2006, מאפשרת לבחון באופן בהיר יותר את הישגיו וכשלונותיו, ובעיקר להפריד בין אישיותו לבין מדיניותו. בעוד שהעיסוק בעיני האיש חשוב לניתוח העבר, הרי שהדיון במדיניותו – ולמעשה בשלוש האסטרטגיות השונות והסותרות שגיבש במשך כהונתו – חיוני לשם הפקת לקחים וגיבוש דרכי פעולתה של הסוציאל-דמוקרטיה הישראלית בעתיד. להמשיך לקרוא
פוליטיקה סוציאל-דמוקרטית ג' – תנועת הוועדים: על פוליטיקה סוציאל-דמוקרטית במשטר ניאו-ליברלי
פורסם ב"חברה"
היחס לניאו-ליברליזם הוא הקו המפריד בין השמאל לסוציאל-דמוקרטיה בישראל. הבטים שונים של אבחנה זו בררתי במאמרים "לפלג את השמאל, לאחד את הסוציאל-דימוקרטים" (חברה 36, מאי 2008) וב"'המעשיות' כמנוס מן הסוציאל-דימוקרטיה" (חברה 37, ספטמבר 2008). במאמר הנוכחי תבחן הטענה, כי הבדל נוסף בין השמאל לסוציאל-דימוקרטיה היא דרך בניין הכוח, וכי בעוד שהעמותות הן ההיגיון האירגוני של השמאל הניאו-ליברלי, הוועדים עומדים ביסוד בניין הכוח הסוציאל-דמוקרטי.
כן, להלאים
חשבון הנפש, שהשמאל מנהל בעקבות מפלתו במאבק נגד הפרטת מינהל מקרקעי ישראל, מתמקד בעיקר בגורמים לתמיכת הרוב במפלגת העבודה ב"אם כל ההפרטות": הסיוע שהעניקו אהוד ברק ושלום שמחון לבנימין נתניהו בהמשך לתמיכתם העקרונית בהפרטה; שתיקת עופר עיני כחלק מעסקת החבילה שרקח עם נתניהו; השוחד המגזרי שהניע את הנהגת התנועה הקיבוצית; וכמובן חרדת נטישת הכיסא של השרים וסגני השרים של העבודה.
לפלג את העבודה
פילוגה של מפלגת העבודה הוא "נשק יום הדין", שבו מאיימים גורמים במחנות התומכים והמתנגדים להסתפחות לממשלת נתניהו. ואולם, הפילוג הוא צעד מתבקש בלי קשר לעימות הנוכחי. המאבק בסוגיית ההצטרפות לממשלה הוא רק עוד גילוי של הפילוג הפנימי בין סוציאל-דמוקרטים לניאו-ליברלים המעקר את העבודה – ואת השמאל בכלל – ומוביל להכחדתם כחלופה רעיונית ופוליטית.
התנועה עם הפעולה הכפולה
התנועה עם הפעולה הכפולה (הזמן הירוק, 12.3.09). לקריאת המאמר באתר "הזמן הירוק"
ראיון מאת אורית פראג
מרקס רלוונטי יותר מתמיד, לא משום שהיה העתידן של המאה ה-19, אלא משום שניתח את המציאות סביבו באופן מבריק, ובהתאמה אפשר לאמץ את עקרונותיו ולהחילם על מה שקורה בימינו. אחד העקרונות החשובים שדיבר עליהם הוא תנועה, שמקיימת מאבקים פוליטיים אך אינה חדלה לשמור בתוכה על מערכת, שמלכדת את האינטרסים המשותפים. בסקנדינביה יודעים
איך העלה השמאל את ליברמן
קורבנות משטר ההפרטה היו יכולים להיות שותפים למדיניות סוציאל-דמוקרטית, לו היה השמאל מציע אותה. הישגו של אביגדור ליברמן בבחירות – 15 מנדטים לישראל ביתנו – הוא סיפור האתמול. תחזיתו, כי בבחירות הבאות יקבל 30 מנדטים, מסמנת את היעד שאליו הוא חותר: הפיכתה של ישראל ביתנו למפלגת השלטון.
פוליטיקה סוציאל-דמוקרטית א' – לפלג את השמאל, לאחד את הסוציאל-דימוקרטים
פורסם ב"חברה", 36, מאי 2008
מצב החידלון הפוליטי בו נתונה הסוציאל-דימוקרטיה בישראל בשלושת העשורים האחרונים הוא אחת ההצלחות הגדולות של משטר ההפרטה. מצב זה משקף את התנוונותו של השמאל הישראלי, שהתמכר להגיונו של הניאו-ליברליזם וכך עוקר כחלופה רעיונית וככוח פוליטי. אחד מן הגורמים לחידלון זה הוא התפוררותם של הכוחות הסוציאל-דימוקרטים בין מפלגות השמאל היריבות, פיצול שכופה עליהם מעמד של מיעוט – שלא לומר קישוט – בכל אחת מהן, מחליש אותם ומבטיח שלא יהוו איום על הסדר הניאו-ליברלי. פריצת המילכוד שיוצר המערך המפלגתי הקיים הוא אפוא תנאי הכרחי לבניית כוח סוציאל-דימוקרטי בישראל.
לקחי ניצחונו של פרץ
"אופקים חדשים", גיליון 26, 2005. לקריאת המאמר באתר "אופקים חדשים".
ניצחונו של עמיר פרץ במפלגת העבודה משקף את קריסתו של מבנה הכוח הפוליטי ששלט בישראל מאז 1977 וחרת על דגלו את הפרטת השירותים הציבוריים. תהליך ההפרטה פגע במעמדות-הביניים ובמעמדות הנמוכים, כלומר במרבית החברה בישראל, אך גם באזורים מבוססים ניצח פרץ ה"חברתי" את פרס ה"מדיני". קואליציה בין-מעמדית זו עשויה להתגבש גם בהיקף כלל-ארצי, אם מפלגת העבודה תאמץ-מחדש את מדיניות הרווחה הציבורית.
דני גוטוויין 