מי באמת שרף את חיפה

בעייתה העיקרית של חיפה אינה הטילים, השריפות, הזיהום, התחלואה, אלא משטר ההפרטה, הגורם לדלדולה, כמו של שאר אזורי הפריפריה. בתגובה לכך, מגבשת חיפה תשובה פוליטית, המתמודדת עם משטר ההפרטה, בניגוד למרכז המסתגל אליו.

דלדול הפריפריה כהגיון המרחבי של משטר ההפרטה הישראלי

במוקד המאמר הנוכחי ניצבת הטענה כי מדיניות ההפרטה השלטת בישראל מאז 1977 היא הגורם לדלדול הפריפריה בשלושת העשורים האחרונים, תהליך שצידו השני היא התעצמות 'מדינת תל אביב'. השיח החברתי-כלכלי הרווח, לעומת זאת, מעדיף לפרש את דלדול הפריפריה באמצעות הסברים מהותניים הרואים בו גילוי של אי-שוויון מרחבי, גם אם מתקיימת מחלוקת באשר לגורמיו. אלא, שההסברים מהותניים אלו מטשטשים את הניגוד שבין אי-שוויון מרחבי מכאן לדלדול הפריפריה מכאן והזיהוי הכוזב ביניהם אף משמש לעירפול זיקת הגומלין שבין דלדול הפריפריה למדיניות ההפרטה, התורם לאשליה כי הוא ניתן לפיתרון במסגרתה.העדפת ההסברים המהותניים לדלדול הפריפריה היא חלק מהמשגת הניאו-ליברליזם כ'סדר טבעי', המסייעת להפנמת חוקי המשחק של משטר ההפרטה וכך גם להרחבתם והעמקתם, מגמה הבולטת בדרך התמודדותו, ולמעשה השלמתו של השמאל הישראלי עם דלדול הפריפריה ומדיניות ההפרטה כאחד.