פוסט-ציונות והמעמד הבינוני – עלייתם ושקיעתם?

פורסם ב'כיוונים חדשים' 6 (תשסב) 12-34

מבוא

תחת הכותרת "עלייתה ונפילתה של הפוסט-ציונות", הצביע בסוף ספטמבר 2001 מוסף הארץ על שינוי משמעותי שחל בזירה האינטלקטואלית הישראלית בשנים האחרונות: לאחר שהגיעה לשיא השפעתה במחצית שנות התשעים, חלה ירידה ניכרת במשקלה של הפוסט-ציונות בשיח הציבורי. נסיגה זו, שיש המכנים אותה "גסיסה", בולטת במיוחד לאור העובדה שמאז סוף שנות השמונים, תוך חשיפה תקשורתית חסרת תקדים, מיצבה עצמה הפוסט-ציונות כאחד מקטביו של הוויכוח הרעיוני בישראל ואף הגדירה את גבולותיו.

להמשיך לקרוא

הדיפלומטיה היהודית במאה ה-19

הופיע ב: יהודה ריינהרץ ואחרים (עורכים), לאומיות ופוליטיקה יהודית: פרספקטיבות חדשות, ירושלים, תשנ"ז.

המאמר קיים בגרסת PDF בלבד.

לקריאה:

הדיפלומטיה היהודית במאה ה-19

אוטופיה והגשמה: אנטישמיות ושינוי עצמי כ"כוח מניע" בהגות הציונית המוקדמת של הרצל

פורסם ב"הציונות", מאסף י"ט, 1995.

להורדת המאמר בקובץ PDF

"אם תרצו אין זו אגדה" לא היתה רק סיסמת הגיוס וההפעלה הנודעת ביותר של הרצל, היא היתה גם ביטוי לאחת הבעיות שעמדו במוקד הציונות ההרציליאנית: היחס בין המרכיב הריאלי-פוליטי ("תרצו") למרכיב החזוני-אוטופי ("אגדה"). הרצל חזר ונדרש לסוגיה זו, בייחוד בשלבים המוקדמים של פעילותו הציונית, תוך ניסיון להסביר, מדוע למרות מראית העין המתלווה אליה, אין הציונות בגדר אוטופיה, אלא תוכנית ריאלית בת-הגשמה. עיון בדברי הרצל מן התקופה הפורמטיבית של הציונות, בשאלת היחס בין המימד האוטופי והריאלי שבציונות או בלשונו, בשאלת "הכוח המניע" – מגלה, כי בעמדותיו בסוגיה זו חל מהפך. בשלב הראשון הוא ראה את הכוח המניע בשינוי עצמי של החברה היהודית, שיבוא לידי ביטוי בתמורות בתחומי הכלכלה, החברה והפוליטיקה. ובשלב השני הוא מציג הסבר – שהפך עד מהרה לגירסה הציונית הרשמית – הרואה כוח זה באנטישמיות, משמע בכוח חיצוני לחברה היהודית. ואולם, בחינה חוזרת של דבריו מלמדת, כי מהפך זה היה רק מהפך לכאורה. למעשה, גם בתקופה בה החזיק הרצל בהסבר "הרשמי" הממוקד באנטישמיות, הוסיף להתקיים במחשבתו גם רובד סמוי, הרואה בשינוי העצמי את הכוח המניע של הציונות.  להמשיך לקרוא